איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל לוגו איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל

מדיניות והסדרות בישראל

 

 

מדיניות ממשלה - ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת

 

 החלטות ממשלה

בשנת 1998 התקבלה לראשונה בישראל החלטת ממשלה מס' 4139 של ועדת שרים להגנת הסביבה שקבעה כי על ממשלת ישראל "לפעול לקידום פיתוח טכנולוגיות לניצול יעיל של אנרגיות חלופיות ועל ידי כך להפחית התלות בדלק מיובא ולהקטין את זיהום הסביבה."

 

כמו כן, הוחלט להקים צוות בינמשרדי אשר יגבש הצעת החלטה שתכלול:  א. אמצעים תחיקתיים ומנהליים לקידום שימוש באנרגיות חלופיות;  ב. פרויקטים מומלצים;  ג. דרכים לשילוב משקיעים מהארץ ומחו"ל בפרויקטים המנצלים אנרגיות חלופיות.

 

בשנת 2002 התקבלה החלטת ממשלה מס' 2664 של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה לפיה יש "לעודד את הקמתם והפעלתם של מתקני חשמל ותחנות כוח שפועלות באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרני חשמל פרטיים וחברת החשמל".  בנוסף, נקבעו יעדים להיקף ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות: החל משנת 2007 יופקו לפחות 2% מהחשמל המסופק לצרכנים על ידי מתקני אנרגיה מתחדשת. שיעור זה יעלה ב-1% בכל שלש שנים, וכך בשנת 2016 יופק חשמל ממתקנים כאמור עד שיעור של 5% מהחשמל המסופק לצרכנים.

 

בשנת 2007 התקבלה החלטת ממשלה 2178 בדבר הסרת חסמים במשק האנרגיה. בהחלטה זו נקבע, בין היתר, כי יוקם צוות בין-משרדי להסרת חסמים לקידום פרויקטים ליצור חשמל באנרגיה סולארית וכן נקבע כי באתר אשלים יוקמו שתי תחנות כוח סולאריות בהספק של 200 עד 250 מגוואט.

 

בשנת 2008 התקבלה החלטת ממשלה 3338  כי לגבי אתר אשלים בנגב יפורסמו מכרזים להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות בהספק של 80 עד 125 מגוואט, מכרז נוסף יצא בשלב ב' להקמת תחנת כוח פוטו-ולטאית בהספק של 15 מגוואט והמדינה תשמור לעצמה את האפשרות להקמה של תחנת כוח פוטו-וולטאית נוספת בהספק של 15 מגוואט.

 

בשנת 2008 התקבלה גם החלטת ממשלה 3954 לפיה יש לאמץ תוכנית חמש שנתית להשקעה בתחום האנרגיות המתחדשות, במחקר ובפיתוח טכנולוגיות לייצור חשמל  בתחום האנרגיה המתחדשת.  בהחלטה זו נקבעו הנחיות רבות במטרה להגדיל את תקציב המחקר לקידום סוגים שונים של מחקרים בתחום, לעודד מרכזים טכנולוגיים, תכניות לימוד והתמחויות, כנסים, שת"פ בינלאומי, וכן להסיר חסמים ועוד. בנוסף, הנחתה הממשלה את הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לבחון את הצורך בעדכון התעריפים לייצור חשמל באנרגיה סולארית.

 

בשנת 2009 התקבלה החלטת ממשלה 4450 שכותרתה "קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה" שקבעה  יעד מנחה  לייצור חשמל  מאנרגיה  מתחדשת בהיקף  של  10% מצורכי האנרגיה בשנת 2020.  יעד ביניים של 5% נקבע עד לשנת 2014 וכן נקבע כי החל משנת 2010 יוקמו בישראל בכל שנה תחנות  כח  המבוססות  על  מקורות אנרגיה מתחדשת ובפרט באזור הנגב והערבה, בהיקף שלא יפחת מ- 250 מגה ואט בכל שנה עד לשנת 2020.  כמו כן הונחתה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לבחון תעריפים ואמות מידה ככל שיידרש, לצורך יישום  מדיניות הממשלה לעידוד הקמת מתקני ייצור חשמל  מאנרגיות  מתחדשות בהיקף כולל של 500 מגה ואט בשלב הראשון.

 

בשנת 2010 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה והממשלה את תכנית המתאר להקמת מתקנים פוטו-וולטאים תמ"א 10/ד/10. תוקף התוכנית נקבע לחמש שנים לאחריהן נבחנה התוכנית בשנית ואושרה באופן קבוע וללא פקיעת תוקף.

 

בשנת 2011 אשררה ממשלת ישראל את יעדי הייצור שנקבעו בהחלטה מס' 4450 משנת 2009.  בהחלטת ממשלה מס' 3484 החליטה הממשלה גם לקבוע מכסות ייצור לטכנולוגיות ייצור החשמל השונות באנרגיה מתחדשת ולהנחות את רשות החשמל להשלים את ההסדרות לטכנולוגיות השונות.  בהחלטה זו התמנה צוות בין-משרדי בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שנדרש לראשונה לבחינת התועלות הכלכליות של שילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל בישראל.  הצוות הבין-משרדי כלל נציגות של משרד האנרגיה, האוצר, הכלכלה, הגנת הסביבה ורשות החשמל והגיש את מסקנותיו לממשלה בחודש נובמבר 2012.

 

בשנת 2014 אשררה הממשלה את היעדים שנקבעו בהחלטה מס' 3484 משנת 2011.  במסגרת החלטת ממשלה 2117 נקבעה הסטת 340 מגה וואט מהמכסות שנקבעו בהחלטה 3484 לטובת ייצור חשמל פוטו-וולטאי. כמו כן התחייבה הממשלה כי בכל שינוי מדיניות ביו"ש המדינה תהיה ערבה ליתרת החוב לגוף המלווה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת. כן הוחלט לאמץ את עקרונות קביעת התועלת הכלכלית כפי שקבע דו"ח קנדל שהוקם לפי החלטה 3484, תוך מתן הוראה להקים ועדת יישום בראשות מנכ"ל התשתיות ובהשתתפות החשכ"ל, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נציג משרד רה"מ, יו"ר רשות החשמל, נציג המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד הכלכלה, נציג מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, שתפעל ליישום מסקנות הדו"ח והליכי עדכון לתוצאות הדו"ח לאור המידע שנצבר לאורך השנים בהתאם למדיניות הממשלה.

 

בשנת 2014 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה והממשלה תוכנית מתאר להקמת טורבינות רוח בישראל, תמ"א 10/ד/12.

 

בשנת 2015 התקבלה החלטת ממשלה 542 שכותרתה "הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק" שקבעה יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה לנפש לשנת 2025 ולשנת 2030, כחלק מהתחייבות המדינה על תוכנית לאומית להפחתת פליטות לצורך היערכותה לחתימה על הסכם גלובאלי חדש ומחייב למאבק בשינויי אקלים. הממשלה עשתה כך מתוך הכרה בתועלת הכלכלית למשק. שלושת עמודי התווך העיקריים של ההחלטה כוללים - התייעלות אנרגטית, שילוב אנרגיות מתחדשות וצמצום נסועה פרטית.  במסגרת זו הגדירה הממשלה יעדים לאומיים לצמצום צריכת החשמל בשיעור של לפחות 17% עד שנת 2030 ביחס לתרחיש עסקים כרגיל (שנקבע בשנת 2015), וכן הגדירה המדינה יעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בשיעור של 13% לפחות מצריכת החשמל בשנת 2025 ובשיעור של 17% לפחות מצריכת החשמל בשנת 2030.  בנוסף, הטילה הממשלה על שרי האנרגיה, הגנת הסביבה, האוצר והכלכלה להגיש בתוך 45 ימים החלטה המכילה את הצעדים אותם מתכוונת הממשלה לנקוט על מנת לעמוד ביעדים אלו ובנוסף הכילה ההחלטה כוונה להעמיד סך של 300 מלש"ח למענקים בין השנים 2016-2019 וסך של 500 מש"ח לערבויות מדינה באותן שנים לפרוייקטי התייעלות אנרגטית.

 

בשנת 2016 התקבלה החלטת ממשלה 1403, החלטה זו נועדה לפרט באופן מדויק יותר את המנגנונים בעזרתם תוכל ישראל לעמוד ביעדים שהציבה החלטת הממשלה 542. בנוסף, במסגרת ההחלטה הוגדרו מטלות למשרדי הממשלה השונים כולל מועדים להגשה לאישורן.

באוגוסט 2017 התקבל בכנסת תיקון לחוק משק החשמל שהוצע ע"י ח"כ איתן ברושי. התיקון מעגן בחקיקה ראשית את יעדי הייצור באנרגיה מתחדשת עד שנת 2030 כפי שנקבעו בהחלטות הממשלה הקודמות. כמו כן, קבע התיקון מנגנון דיווח שנתי על התקדמות התחום לוועדת הכלכלה בכנסת והקמת וועדה בין-משרדית לקידום התחום.

ביולי 2018 התקבלה בכנסת הרפורמה במשק החשמל (לאחר אישורה בממשלה). במסגרת הרפורמה הוכנס תיקון לחוק משק החשמל הקובע כי אחת ממטרות החוק להסדיר הפעילות במשק החשמל תוך הבטחת 'התייעלות אנרגטית'. בנוסף, נקבע כי מדיניות שר האנרגיה תיקבע 'לאחר ששקל שיקולים לשם קידום השימוש באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בסוגי דלק מזהמים'. בנוסף, נקבע בהוראת שעה לשמונה שנים כי מכירת חשמל לרכב חשמלי בעמדת טעינה לא תיחשב כפעולת הספקה ולא תדרוש רישיון, בהתאם.

 

מדיניות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

 

בחודש פברואר 2010 פרסם משרד האנרגיה מסמך מדיניות לתחום.  יעדי הייצור תורגמו לכמויות ונקבעו תחזיות לשימוש בטכנולוגיות השונות, כמו גם עקרונות מנחים למימוש מדיניות המשרד.  עקרונות מסמך המדיניות אומצו בהחלטת הממשלה מס' 3484 מחודש יולי 2011.

 

הסדרות הרשות לשירותים ציבוריים חשמל לייצור חשמל בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת

  

בשנת 2004 קבעה לראשונה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל בישיבה מס' 136 ו- בישיבה מס' 145 מתווה המאפשר לחברת החשמל לשלם לבעלי רשיון ייצור, המייצרים באמצעות אנרגיות מתחדשות, פרמיה בגין תועלת למשק מהפחתת זיהום בשיעור הקבוע בטבלת הפרמיות שהרשות מפרסמת ומעדכנת מעת לעת.

 

בחודש יוני 2008 פורסמה לראשונה בישראל הסדרה למתקנים קטנים פוטו-וולטאים המאפשרת לצרכני חשמל לייצר חשמל באמצעות מתקנים פוטו-וולטאים קטנים ולמכרו לחברת החשמל.  ההסדרה קבעה מכסה של 15 מגה וואט לצרכנים פרטיים במתקנים שהספקם המותקן אינו עולה על 15 קילו וואט ומכסה של 35 מגה וואט למתקנים שאינם פרטיים שהספקם המותקן אינו עולה על 50 קילו וואט.  ההסדרה קבעה מנגנון תעריפי המשולם לצרכן המייצר על פי שעון ייצור חשמל המותקן במקום הצריכה וההתקשרות עם חברת החשמל נקבעה למשך 20 שנה בהסכם מכירת חשמל.

 

בחודש ספטמבר 2009 פרסמה הרשות הסדרה למתקני רוח (טורבינות) קטנים המיועדת לצרכנים המעוניינים לייצר חשמל באמצעות מתקני רוח ונקבעה מכסה של 30 מגה וואט.  ההסדרה מיועדת לצרכנים פרטיים במתקן שהספקו לא יעלה על 15 קילו וואט ולצרכנים שאינם פרטיים בהספק שלא יעלה על 50 קילו וואט למתקן.

 

בחודש ינואר 2010 פרסמה הרשות הסדרה למתקנים בינוניים פוטו-וולטאים בהספקים שמעל 50 קילו וואט ועד ל- 12 מגה וואט.  ההסדרה קבעה מכסה כוללת של 300 מגה וואט והנה מיועדת ליזמים אשר יוכלו לבקש רשיון לייצור חשמל מאת הרשות.   תעריף ההזנה שנקבע בהסדרה זו עודכן בשנת 2011 במהלך הפחתה הדרגתי של תעריף ההזנה לפי כמויות ומועדים.  תעריף ההזנה עודכן והופחת שוב בשנת 2012.

 

בחודש אוגוסט 2010 פרסמה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל עדכון הסדרה תעריפית, המעדכנת את ההסדרה למתקנים פוטו-וולטאים קטנים (בהספק של עד 50 קילו וואט) שנכנסה לתוקפה בחודש יולי 2008.  העדכון קבע מכסה בלתי מוגבלת למתקנים פרטיים (מתקנים בהספק מותקן של עד 15 קילו וואט) עד לשנת 2011 ומכסה של 120 מגה וואט למתקנים של צרכנים שאינם פרטיים (מערכות בהספק מותקן של עד 50 קילו וואט) במתווה תעריפי פוחת החל משנת 2011 ואילך. בחודש ינואר 2015 פורסמה מכסה נוספת של 20 מגה וואט למתקנים פוטו-וולטאים קטנים, ולקראת סוף 2015 פורסמה מכסה נוספת של 20 מגה וואט בתעריף נמוך יותר.

 

בחודש ינואר 2011 פרסמה רשות החשמל את ההסדרה למתקנים סולאריים גדולים ברשת ההולכה (מתקנים בהספק אשר עולה על 12 מגה-וואט) במכסה כולל של 500 מגה-וואט אשר יועדה הן לטכנולוגיה התרמו-סולארית והן לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית.  הסדרה זו שונתה בשנת 2011 והמכסה בה צומצמה ל- 460 מגה וואט מתוכם לפחות 200 מגה וואט נשמרו לטכנולוגיה התרמו-סולארית.  60 מגה וואט מתוך המכסה הכוללת מיועדים למימוש מכרז תמנע המתוכנן.  תעריף ההזנה למתקנים סולאריים פוטו-וולטאים גדולים הופחת בשנת 2012.

 

בחודש יולי 2011 פרסמה רשות החשמל הסדרה למתקני ביו-גז למתקני ביו-גז (עיכול אנארובי) במכסה של 160 מגה-וואט. בחודש פברואר 2015 פרסמה רשות החשמל מכסה נוספת של 20 מגה וואט לעיכול אנארובי עם חלוקה פנימית בתעריף הזנה.

 

בחודש פברואר 2011 פרסמה הרשות הסדרה למתקנים ברשת החלוקה במכרזי מנהל מקרקעי ישראל (מתקנים בינוניים בהספק של עד 12 מגה וואט) במכסה כוללת של 60 מגה וואט  שיועדה למכרזים שפרסם מנהל מקרקעי ישראל לחלקות אשר בבעלותו.  תעריף ההזנה שנקבע למכרזים הופחת לקראת סוף שנת 2011 , שוב הופחת בשנת 2012 וכן הופחת בסוף שנת 2014. בסוף שנת 2015 פורסם עדכון אחרון למכרזים אלו.

 

בחודש אוקטובר 2011 פרסמה רשות החשמל הסדרה לחוות טורבינות רוח ברשת החלוקה וההולכה במכסה של 800 מגה וואט.

 

בשנת 2012 פרסמה רשות החשמל את ההסדרות האחרונות לתחום הסולארי, לפי החלטת הממשלה מס' 3484 מחודש יולי 2011 שכללה הסדרות למתקנים קטנים (יצרנים פרטיים ועסקיים) בהיקף כולל של 110 מגה וואט, לשנים 2014-2011.

 

בחודש דצמבר 2012 פרסמה רשות החשמל את ההסדרה הראשונה בישראל לייצור חשמל סולארי פוטו-וולטאי לייצור עצמי (מונה-נטו). הסדרה זו נחשבת לפורצת דרך בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל שכן אין בצידה עלויות עודפות למשק החשמל, להבדיל מההסדרות האחרות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים.  הסדרת מונה נטו זכתה למכסה של 200 מגה וואט לשנת 2013 ו- 200 מגה וואט לשנת 2014 שהוקצו במסגרת עדכון ההסדרה שפורסם באותה שנה במטרה לעודד את השימוש בה. הסדרה זו הוארכה עד תום 2015.  בחודש אפריל 2015 פרסמה רשות החשמל הסדרת מונה נטו בתעריף אחיד, הסדרה זו נועדה להגביר את הנגישות לצרכנים עד הספק של 25 קילו וואט.  בחודש ספטמבר של אותה שנה הוארכו ההסדרות עד תום שנת 2020.

 

בתחילת שנת 2017 פרסמה רשות החשמל  מכרז ראשון מבין סדרת מכרזים על תעריף החשמל המוצע על ידי יזמים בטכנולוגיה פוטו וולטאית לרשת החלוקה בהספק מותקן של 150-250 מגואט. פעימה שנייה בסדרת מכרזים זו פורסמה בסוף שנת 2017.

בשנת 2018 פורסמו הסדרות חדשות שפתחו פרק חדש במדיניות משרד האנרגיה ורשות החשמל. במסגרת ההסדרות החדשות, חזרה רשות החשמל לשיטת תעריף ההזנה למתקני גגות שגודלם עד 100 קילו וואט (בשיטת התחשבנות לפי ייצור או הזרמה). למתקני גגות מעבר לגודל זה הוחלט על מעבר לשיטת מכרזים, בדומה למכרזי PV קרקעיים. עד כניסת ההסדרות לתוקף פירסמה רשות החשמל מכסת מונה נטו נוספת בהיקף 100 מגה וואט (או עד סוף שנת 2018, המוקדם מבין השניים). מטרת ההסדרות החדשות להבטיח עמידה ביעדי הייצור של אנרגיה מתחדשת עד שנת 2020 באמצעות הקמת מתקני PV על גגות פרטיים ומסחריים. בנוסף להסדרות החדשות, פורסמו ביולי 2018 מכרזים להקמת מתקני PV שיתחברו לרשת המתח העליון.

 

למידע נוסף באתר משרד האנרגיה באתר חברת החשמל ואתר הרשות לשירותים ציבוריים חשמל.

לקישור למדיניות והסדרות בתחום ההתייעלות האנרגטית - לחצו כאן  

 

footerLine
דף הבית | אודות | צור קשר | מפת האתר | תנאי שימוש | English English HTML 4.01 Verified CSS 2.1 Verified
כל הזכויות שמורות לאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל 2018 ©