איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל לוגו איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל

משק החשמל בישראל

ייצור חשמל

רובו המכריע של החשמל בישראל מיוצר על ידי חברת החשמל לישראל.

מערך ייצור החשמל של חברת החשמל בישראל מבוסס על חמש תחנות כוח קיטוריות - המונעות בכוח הקיטור שמסובב את להבי הטורבינות. ופרוסות לאורך חופי הארץ וממוקמות בחיפה, חדרה ("אורות רבין"), תל-אביב ("רדינג"), אשדוד ("אשכול") ואשקלון ("רוטנברג"). תחנות הכוח הקיטוריות מופעלות באמצעות פחם או גז טבעי או מזוט.

נוסף לתחנות הכוח הקיטוריות, פועל מערך ייצור נוסף של יחידות ייצור מסוג טורבינות גז המונעות באמצעות סולר או גז טבעי.

נכון לחודש דצמבר 2015, חברת החשמל  מחזיקה ומפעילה שבעה עשר אתרים של תחנות כוח (מתוכם, חמשת האתרים של תחנות הכוח הקיטוריות הנזכרות לעיל) עם כושר ייצור מותקן כולל של כ-13,600 מגה-וואט בשישים ושלוש יחידות ייצור, מתוכן שמונה עשרה יחידות ייצור קיטוריות, ארבע עשרה יחידות טורבינות גז במחזור משולב ("מחז"מ"), שש עשרה יחידות טורבינות גז סילוניות שמונה עשרה יחידות טורבינות גז תעשייתיות כאשר שלוש טורבינות מתוכן (רמת חובב, "אשכול" ו"חגית") עתידות לפעול במתכונת של מחז"מים.

בנוסף לתחנות הכח של חברת החשמל פועלות בישראל חברות פרטיות בעלות רישיון לייצור חשמל המפעילות מתקני ייצור בהספק מותקן כולל של 3300 מגה ואט, אשר מתווספים לכשר הייצור של מתקני חברת החשמל ומהווים כ - 19% מכושר יצור החשמל במשק.

פיקוח

חברת החשמל נתונה לפיקוח המשרד לתשתיות לאומיות אנרגיה ומים על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל.

הרשות לשירותים ציבוריים חשמל אחראית על קביעת תעריפי החשמל, הסדרה ופיקוח על השירותים בתחום החשמל ומתן רישיונות ייצור חשמל. כמו כן, הינה הגוף המקצועי המייעץ לשר בבואו לגבש מדיניות במשק החשמל ולקבל החלטות כיצד לייעלו ולקדם התחרות בו , בין היתר באמצעות תכניות פיתוח שהוא קובע לפי חוק החשמל.

רשת החשמל

הולכת החשמל בישראל מתבצעת באמצעות כ- 190 תחנות מיתוג והשנאה, מאות שנאים וכ-5,400 ק"מ של קווי חשמל במתחים שונים (מתח-על עליון ומתח עליון). החשמל מסופקים לצרכנים באמצעות מערכת חלוקת חשמל של כ-26,900 ק"מ קווי מתח גבוה וכ - 22,800 ק"מ שווי מתח נמוך, מתוך כלל מערכת זו כ - 24,000 ק"מ, כ - 48%, מוטמנים בקרקע.

מערכת ההולכה בנויה באופן היררכי, קווי על-עליון, מקשרים בין תחנות הכוח השונות, קווי מתח עליון מקשרים את תחנות הכוח לתחנות המשנה, קווי מתח גבוה מקשרים את תחנות המשנה ליישובים השונים, קווי מתח נמוך מזרימים חשמל לצרכנים.

גידול בצריכת החשמל

לפי נתונים משנת 2004 צריכת החשמל בישראל מהווה כ– 30% מסך כל צריכת האנרגיה בישראל.  על פי הערכות 40% מצריכת החשמל הכוללת מוקדשים למיזוג אוויר.  החל משנת 1970 ועד לשנת 2005 גדל שיעור צריכת החשמל ב–768% והגידול לנפש ב 330%.  קצב הגידול השנתי בצריכת החשמל עומד על של 3.5% לנפש בשנה.  היו שנים שבהן הגידול עבר את רף 10% בהשוואה לשנה קודמת ומנגד בשנת 2009 היתה ירידה בצריכת החשמל של 2.4% לעומת שנת 2008, ובשנת 2013 גם כן היתה ירידה בצריכת החשמל של 8.5% לעומת 2012.  

לפי נתוני המשרד לתשתיות לאומיות הסיבות לגידול בצריכת החשמל הנן: 

  • גידול אוכלוסייה
  • עליה ברמת החיים ביחד עם הוזלת מוצרי ייבוא חשמליים
  • שינוי האקלים אשר הגביר את השימוש במזגנים
  • מעבר לשימוש באנרגיה חשמלית מאנרגיה מסורתית (סולר, מזוט וגז) 

תחזית הביקוש לחשמל לשנת 2025 בישראל צופה עליה ממוצעת של 3.2% בצריכה הכוללת לשנה, זאת בהשוואה לתחזית גידול עולמית של 2.7% לשנה (עד 2030).  במדינות המפותחות ממוצע הגידול הצפוי הוא 1.5% ואילו בסין הצפי לגידול בביקוש עומד על 4.8% לשנה ב-25 השנים הבאות.

הקשר בין צריכת החשמל לצמיחה כלכלית

צריכת החשמל לנפש הנה נתון כלכלי יסודי לבחינת מצב המשק.  גידול משמעותי בצריכת החשמל יוביל לגידול בכושר הייצור בישראל וישפיע על גידול בתוצר המקומי הגולמי.  עליה ברמת החיים תוביל לשימוש מוגבר במכשירי חשמל ובכך תעלה את הצריכה הפרטית לנפש.

מהשוואה רב שנתית של שיעור השינוי באחוזים בצריכת החשמל מתגלה התאמה בין רמת התמ"ג והצריכה הפרטית לנפש, מגמות השינוי הן דומות ובאירועים המשפעים על השוק, כגון אירועים בטחוניים ישנו מתאם בין הנתונים.

טבלת הקשר בין הגידול בתמ"ג לצריכת החשמל 

 

שעות צריכת החשמל

צריכת החשמל מתפלגת על פני שעות היממה בהתאם לפעילות המשק.

הצריכה הבסיסית המינימלית בשעות הלילה היא כ- 4,000 מגה ואט והיא מגיעה עד לשיא של 8,000 - 9,000 מגה ואט במשך היום.  הצריכה עולה משעות הבוקר (6:00 - 7:00) וחוזרת לרף מינימום בלילה בשעה 23:00.

שעות שיא הצריכה הן בין השעה 11:00 ל-17:00 בקיץ או 17:00 ל–22:00 בחורף.

שיא ביקוש החשמל בישראל התרחש באוגוסט 2015 והגיע ל - 12,800 מגה ואט.

התפלגות זו מחייבת ייצור חשמל משתנה על פני היום והכנת תשתית לזמני שיא שאינה מנוצלת בזמני שפל.  

 

ייצור חשמל פרטי בישראל

בתחילת שנות השמונים נבחנה בישראל האפשרות לשלב במערך הייצור יצרני חשמל פרטיים במטרה לאפשר ייצור מקומי של חשמל שיסופק ישירות לרשת החשמל הארצית הקרובה, זאת כתחליף להקמת רשתות חדשות למרחקים ארוכים לחיבור צרכנים בעלות גבוהה תוך יצירת הפסדי אנרגיה.

במסגרת תכנית משרד האנרגיה לניצול אנרגיית הרוח בישראל נחנכה בשנת 1981 טורבינת רוח להדגמה בישוב מעלות, בשיתוף עם מפעל ישקר אשר חובר למתקן. 

בעקבות יוזמה זאת ואחרות הוקמה במשרד האנרגיה דאז ועדה משותפת לחברת החשמל ולמשרד ע"מ להסדיר את פעילותם של יצרני חשמל פרטיים.

הפרוייקט הראשון לפי הסדר זה קם בשנת 1985 בתל קטיף ברמת הגולן, שם הוקמה טורבינת רוח אשר סללה את הדרך להמקתם של פרוייקטים נוספים בגוש שגב בגליל וביישובים מעלה גלבוע, בית יתיר, רמת סירין ואלון מורה על ידי היישובים וגורמים מקומיים ובסיוע משרד האנרגיה.

במחצית שנות התשעים הוחלט במשרד האנרגיה על הקמת ועדת ברובינדר, יו"ר הוועדה, ששימש אז כראש מנהל החשמל במשרד האנרגיה, על מנת לבחון פרויקטים בתיאום עם חברת חשמל ובהמשך הוקמה ועדה ייעודית לנושא - ועדת אילתה, על שם יו"ר הוועדה, פרופ' חיים אילתה שהיה גם היו"ר הראשון של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל אשר הוקמה בשנת 1996.

בשנת 2005 פרסם משרד האנרגיה תקנות המיועדות להסדרת ההתקשרות בין יצרני חשמל פרטיים לבין חברת החשמל ואלו המהוות כיום את הבסיס הסטטוטורי לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים.

למידע נוסף באתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים -לחץ כאן

footerLine
דף הבית | אודות | צור קשר | מפת האתר | תנאי שימוש | English English HTML 4.01 Verified CSS 2.1 Verified
כל הזכויות שמורות לאיגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל 2017 ©