ברוכים הבאים

לאתר המידע – טורבינות רוח בישראל

טורבינות רוח

מתמודדים עם משבר האקלים

מייצרים חשמל ירוק

מפסיקים לזהם את האוויר והסביבה

אנרגיה חשמלית מהטבע

על רוח וטורבינות רוח

רוח היא תופעה טבעית שנוצרת כתוצאה מחימום פני כדור הארץ על ידי השמש. זרימת הרוח נקבעת על ידי שלל גורמים כגון טופוגרפיה ועוד. טורבינות הרוח מאפשרות לנצל את זרימת הרוח לייצור חשמל. החשמל מופק מאנרגיה קינטית (אנרגיית תנועה) שנוצרת מסיבוב להבי הטורבינה אשר מניעים גנרטור המייצר חשמל. טורבינות רוח מוצבות על גבי תרנים אשר מתנשאים לגובה של עשרות מטרים ואף מעל מאה מטרים, בהתאם להספקן.

ניצול אנרגיית הרוח מוכר היטב לאדם, זאת החל מהשימוש הקדום במפרש לתחבורה ימית. תחנת הרוח הראשונה מתועדת למאה הראשונה ביוון הקדומה והחל מהמאה ה-11 התרחב השימוש בתחנת רוח באירופה לשימושי חקלאות, טחינת קמח והפעלת מיכון.

הטורבינה הראשונה לייצור חשמל הוקמה בסוף המאה ה-19 בסקוטלנד. החל משנות ה-80 במאה הקודמת החל יישום נרחב ומסחרי בטורבינות רוח לייצור חשמל וכיום מותקנות ברחבי הגלובוס מאות אלפי טורבינות רוח המייצרות חשמל נקי ולא מזהם. מעל 11% מהחשמל באירופה מגיע כיום מטורבינות רוח.

דנמרק לדוגמה מייצרת מעל 51% מהחשמל הנצרך במדינה בטורבינות רוח ובימים מסוימים בשנה מלוא צריכת החשמל במדינה מופקת מאנרגיית רוח. בספרד אנרגיית הרוח מספקת חשמל ליותר מיליון בתי אב.

חשמל מאנרגיית רוח הוא נקי ולא מזהם ומחליף ייצור חשמל בתחנות כח המזהמות בהן שורפים דלקים (פחם, גז טבעי או דלקים אחרים). סל הדלקים לייצור חשמל בישראל מבוסס בעיקר על דלקים מזהמים כגון גז טבעי ופחם.

כיום, רק כ-3% מן החשמל בישראל מיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, בעיקר מאנרגיה סולארית.

קרא עוד על טורבינות רוח באתר ויקיפדיה

קרא עוד על טורבינות רוח באתר ויקיפדיה

סרטון המסביר כיצד פועלת טורבינת רוח

ההיסטוריה של טורבינות הרוח

מדוע צריך חוות טורבינות רוח ?

טורבינות רוח מפיקות חשמל נקי וירוק, הן מחליפות ייצור חשמל מזהם שמיוצר בשריפת דלקים מזהמים בתחנות כח ובכך הן מפחיתות את זיהום האוויר ואת זיהום הסביבה. יש קשר ישיר בין שריפת דלקים לייצור חשמל לסיכונים בריאותיים ואף לתמותת בני אדם. לפי נתוני ה-OECD כ-2,500 איש מתים מדי שנה בישראל כתוצאה מזיהום אוויר ואלפים חולים במחלות ריאה.

את זיהום האוויר שנגרם כתוצאה מייצור חשמל ניתן לצמצם ובעתיד גם לבטל לגמרי על ידי מעבר לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.

ייצור חשמל בשריפת דלקים בתחנות הכח אחראי לפליטות מזהמים שונים שלהם פגיעה מוכחת בבריאות האדם: תחמוצות גופרית So2, תחמוצות חנקן NOX, חלקיקים PM, וגם אפר, כספית, סלניום, בורון, עופרת, כרום, דיאוקסינים ופורנים, חומרים פוליארומטיים. ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת מצמצם פליטות מזהמים אלו ותורם תרומה ישירה לבריאות הציבור.

לקריאה נוספת על זיהום מתחנות הכח במסמך מדיניות המשרד להגנת הסביבה...

הפליטות המזהמות קשורות כאמור קשר ישיר לתחלואה ולתמותה ולפי מחקר עדכני (מומן ע"י משרד האנרגיה האמריקאי) בארה"ב מנעה פעילותן של חוות אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית תמותה בהיקף של 12,700 בני אדם במשך תקופה של 9 שנים מאז שנת 2007, לקריאה נוספת בנושא...

המעבר לייצור אנרגיה מתחדשת מפחית גם את פליטות גזי החממה אשר אחראים להתחממות כדור הארץ ומשבר האקלים. פליטות גזי החממה מתחנות כח לייצור חשמל הוא הגורם העיקרי לפליטות לפליטות פחמן דו חמצני CO2 . התחממות זו היא אסון גלובלי שעיקרו פגיעות שרשרת בלתי הפיכות במערכות חיים (אקו-סיסטמס) אשר עלולות להביא להכחדת מיני בעלי חיים וגם לפגוע בעתיד האנושות על פני כדור הארץ.

השפעות צפויות של התחממות כדור הארץ והתעצמות משבר האקלים:

פגיעה באוכלוסיה

השפעת שינויי האקלים על משק המים ועל הים והחופים עלולה לגרום, בין היתר:

חקלאות וייעור

שינויים בגידולים ובאזורי הגידול, במסחר חקלאי ופגיעה ביכולת ההתאמה של יערות לשינויי אקלים.

פגיעה במגוון ביולוגי

מערכות חיים יבשתיות: שינויים בתנאי הגידול של בעלי-חיים וצמחיה ובתפרוסתם. הכחדות מינים מסוימים וריבוי מואץ של אחרים.

השלכות גיאופוליטיות

השפעה של שינוי האקלים על מדינות שכנות (איום אסטרטגי) השלכות אלו מצטרפות ללחץ הרב של האוכלוסייה הגדלה על משאבי הטבע, ומחייבות קבלת החלטות הקשורות במדיניות, בקביעת אסטרטגיות, ובהכנת תכניות להתמודדות עם שינויי האקלים.

מפחיתים פליטות גזי חממה במספרים

  • 3MW

    טורבינה אחת

    טורבינת רוח אופיינית בהספק של 3MW מייצרת כ 7,800,000 קוט"ש בשנה ומונעת פליטות של כ- 4,600 טון פחמן דו-חמצני (CO2).

  • 1,570

    כמו להוריד 1570 מכוניות מהכביש

    הפעלה שנתית של טורבינת רוח בהספק כאמור מפחיתה פליטות גזי חממה השווה להורדת 1,570 כלי רכב בשנה מכבישי ישראל...

  • 638M

    הפחתת פליטות ב 2016

    בשנת 2016 לבדה חסכה פעילותן של טורבינות הרוח בעולם כ-638 מליון טון של פליטות CO2 לאטמוספרה.

יתרונות נוספים לטורבינות הרוח:

אנרגיה מתחדשת מאפשרת לפרט לייצר לעצמו את החשמל שהוא צורך ומדובר בשינוי משמעותי ביותר בהשוואה לעולם בו החשמל מסופק ממעט תחנות כח שמוחזקות ע"י מספר מצומצם של בעלים. מהפכת האנרגיה המתחדשת היא בשורה לכל אחת ואחד מאתנו שכן בסופו של יום נוכל לייצר לעצמנו את החשמל שאנו צורכים, זאת מבלי לזהם את כדור הארץ ומבלי להאיץ את משבר האקלים וכל זאת בעלויות שמתחרות בייצור חשמל בשריפת דלקים בתחנות כח מזהמות.

במקרה של אנרגיית רוח מדובר בקהילות שמייצרות חשמל - אגודות חקלאיות (קיבוצים, מושבים ויישובים דרוזים). אלפים צפויים ליהנות מהכנסות הייצור אשר יופנו לשימושים המשותפים של קהילות אלו. במרבית המקרים בגלל הפיזור הגאוגרפי הנרחב של הטורבינות מדובר במיזמים שמשתפים מספר ישובים וקהילות.

ענף אנרגיית הרוח מעסיק נכון לשנת 2016 מעל מליון איש ברחבי הגלובוס. למרות שהיישום בישראל צפוי להיות בהיקפים מוגבלים, עדיין התחום עתיד לייצר משרות רבות בפרויקטי התשתית וכן במקצועות חדשים שיצריכו הכשרה מקצועית, זאת בעיקר בפריפריה הצפונית של ישראל.

מערכת החשמל מאופיינת במגוון רחב של איומים על רציפות תפקודה. האיומים כוללים פגעי ואסונות טבע, איומים בליסטיים (מתקפות טילים לדוג') ואיומי סייבר. הגדלת הייצור באנרגיה מתחדשת מאפשר לגוון את מקורות האנרגיה ולבזר את אתרי הייצור ובכך מקטין את פגיעות המערכת ומעצים את יכולתה להתמודד עם איומים ולהתנהל בעתות חירום.

לקריאה על מחקר המכון למחקרי בטחון לאומי בנושא רשת החשמל וחשיבות האנרגיה המתחדשת

טורבינות רוח תופסות שטח קטן ביותר בהשוואה לתחנות סולאריות קרקעיות. קוטר תורן הטורבינה הנו כ-4 מ"ר בלבד וכאמור אין צורך לגדר או לחסום את האזור שנמצא בבסיס הטורבינה. תפיסת שטח היא נתון חשוב מאד במדינת ישראל בה היקף השטחים המאפשרים הקמה של מתקני תשתית הנו מצומצם ביותר.

משק חשמל מתקדם מתאפיין בתמהיל מגוון של מקורות ייצור אנרגיה, המשלימים אחד את השני. תמהיל דל של מקורות אנרגיה פוגע בגמישות ניהול המערכת ואף מאיים על בטחון מערכת החשמל. להמחשה, אנרגיית רוח משלימה את האנרגיה הסולארית, שכן הרוח נושבת גם בשעות בהן השמש לא זורחת ובימי חורף בהם קרינת השמש נחסמת על ידי עננות. שילוב אנרגיית רוח במערכת החשמל מאפשרת לפיכך יכולת הגדלה של סל האנרגיות המתחדשות הלאומי וגם מאפשר חיבור גדול יותר של מקורות ייצור סולאריים ואחרים ואספקה של חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת על פני שעות רבות יותר ביממה.

חוות טורבינות רוח מהוות אטרקציות תיירותיות לטיולים ובכך תורמות תרומה נוספת להעצמת אזורי תיירות מרוחקים ממרכז הארץ וכן מייצרות תעסוקה נוספת בסקטור התיירות המקומי.

טורבינות רוח וציפורים

ישראל היא ציר נדידה חשוב לציפורים מאפריקה ואסיה לאירופה וחזרה. טורבינות רוח יוצרות מכשול לציפורים ויש חשש מתמיד מפגיעה בבעלי כנף. על כן, יש חשיבות עליונה למיקום טורבינות הרוח באופן שימזער ככל הניתן את אפשרות הפגיעה בבעלי כנף וכך נעשה בעת תכנון חוות רוח, לגבי כל טורבינה וטורבינה שמוקמת.

יש לזכור כי בעולם מקודמות חוות טורבינות רוח מתוך מודעות לסכנות הצפויות למגוון הביולוגי וזאת מתוך איזון של אפשרות הפגיעה אל מול הצורך להחליף אנרגיה מזהמת שחסרונותיה רבים והיא משפיעה בין היתר על בריאות בני האדם וגם על בעלי החיים. הנתונים שנצברו עד כה בישראל לא מלמד על צפיה לשיעור פגיעה שונה או חריג הצפוי בישראל, לעומת שיעורי הפגיעה הידועים ממדינות אחרות בעולם.

יש לציין כי בעלי כנף נפגעים ונקטלים מדי שנה מסיבות רבות הקשורות באדם, זולת טורבינות רוח, כגון מהתנגשות ברכבים נוסעים, במבנים גבוהים, וגם כתוצאה מזיהומי סביבה. הפגיעה בבעלי כנף מטורבינות רוח היא נמוכה מאד באופן יחסי בהשוואה לאלו.


היקף הפגיעה הקיימת וגם הצפויה לבעלי כנף ממשבר האקלים והתחממות כדור הארץ עדיין אינו ידוע ואולם ניתן לצפות כי היקף זה צפוי להיות גדול לאין שיעור מכל פגיעה קיימת כיום הידועה לאדם.

למידע נוסף אודות אומדן תמותת ציפורים בשל תחנות כח מזהמות, טורבינות רוח ומבנים, טורפים טבעים ועוד ניתן למצוא באתר של בי"ס של לונדון לכלכלה.

יחד עם זאת, יש לזכור כי החשש מהפגיעה האפשרית בבעלי כנף הוא מוצדק, שכן ישנם זנים שנמצאים בסכנת הכחדה והפגיעה בהם עלולה להיות בלתי הפיכה ואולם בעולם וגם בישראל יש מספיק ידע מקצועי ושיטות להתמודד עם אפשרות זו.

בעולם וגם בישראל נושא ההגנה על המגוון הביולוגי, שכולל את בעלי הכנף, מנוהל על ידי משרדי הגנת הסביבה אשר במסגרת הליכי התכנון והבניה לאישור פרוייקטים של טורבינות רוח אחראי על בחינת תסקיר הגנה על הסביבה מפורט שכולל ניטור מקיף של מספר בעלי הכנף אשר צפויים להיפגע, אם בכלל, כתוצאה מפעולת חוות הרוח המתוכננת.

נציין, כי בישראל פועל פרוייקט אנרגיית רוח החל משנות ה-90 בתל עסניה שבצפון רמת הגולן ולפי נתונים שנאספו לגבי חוות רוח זו במשך 26 שנים לא נפגעו ציפורים תוצאה מהפעלת הטורבינות באתר. כמו כן, פועלת במעלה גלבוע חוות טורבינות רוח אשר מנוטרת באופן קבוע ומאז תחילת פעולתה נפגעו מהטורבינות ציפורים בודדות מזנים שאינם בסיכון.

טורבינות רוח ורעש

טורבינות רוח מייצרות רעש כתוצאה מחיכוך הלהבים בזרימת האוויר הנע לכיוונם. על הרעש הנגרם מטורבינות לעמוד בתקנים הידועים והמקובלים, כפי שעל כל מכשור ומתקן תשתית אחר שמייצר רעש.

כיום אין אף מחקר מדעי מבוסס שקובע כי לטורבינות רוח העומדות בתקני הרעש יש השפעה כלשהי על בריאות הציבור ובמדינות המפותחות יש ניסיון של למעלה משלושים שנה בהפעלת חוות רוח.

תקני הרעש בישראל הם מהמחמירים בעולם, והם מספקים הגנה מיטבית לציבור מפני השלכות אפשריות של רעש אפשרי מטורבינות רוח ורעש ממקורות אחרים.

בעבר טורבינות רוח היו מרעישות הרבה יותר שכן גודלן וגובהן היה קטן יותר ולהבי הטורבינות הסתובבו בהתאם בקצב מהיר יותר. כיום, המגמה בשיפור הטכנולוגי של טורבינות הרוח היא עליה לגובה רב יותר שם הרוחות חזקות יותר והגדלת הספקי הגנרטורים שעל הטורבינות בהתאם. כמו כן, שיפורים בעיצוב להבי הטורבינות מביא להפחתת הרעש לסביבה.

טורבינות רוח מפיקות רעש נשמע (בטווח תדרי השמיעה של האדם). הרעש הנשמע מטורבינות רוח ניתן למדידה והוא מוסדר בישראל באמצעות תקנות למניעת מפגעי רעש אשר קובעות כללים ברורים בנוגע לרעש אפשרי. כל פרוייקט של חוות רוח מחייב הצגת השפעה של רעש על בתי המגורים בסביבתו וניתן לבצע הדמיות רעש כפי שנעשה בכל פרוייקט תשתית (לדוגמא כביש או שדה תעופה). בנוסף, יצרני טורבינות הרוח נדרשים לעמוד בסטנדרטים של רעש ולכל טורבינות רוח קיים מפרט ומודלים לחיזוי רעש במרחקים שונים.

טורבינות רוח מפיקות גם רעש בטווח הלא נשמע (רעש אינפראסאונד). גם מכוניות, רכבות, מזגנים ומכונות כביסה מפיקות רעש אינפראסאונד. לגבי רעש לא נשמע (אניפראסאונד), שלו השפעה אפשרית על בריאות האדם, אין תקנים לפיהם ניתן למדדו ואולם לפי מחקרים מקיפים רעש בלתי נשמע, אם קיים, מתפוגג לאחר מאות מטרים בודדים. כך למשל נבדק ונמצא במחקר מקיף שנערך לפי הזמנת ממשלת באדן וורטמברג בגרמניה

פרסום הממשלה הגרמנית בעקבות המחקר המקיף

תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) בישראל

טורבינות רוח וריצוד אור

טורבינות רוח מייצרות ריצוד אור שמופיע לסירוגין בשעות מסוימות של היום ובזוויות שונות (תלוי במיקום השמש והמקום בו הריצוד נראה). אפקט הריצוד מורגש בעיקר בעת זריחה ושקיעה של השמש.

הריצוד עצמו אינו מוגדר כסכנה בריאותית לציבור אלא כהפרעה זמנית למי שמתגורר בסמוך לטורבינות רוח.

כיום ישנן כלים למיפוי וחיזוי של משך והיקף הריצוד מטורבינות רוח בהתאם לתנאי השטח בו יוקמו הטורבינות והנושא מטופל ע"י המשרד להגנת הסביבה במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה המחויב בתהליך התכנון והבניה של חוות טורבינות רוח.

מסמך משרד להגנת הסביבה אודות ריצוד

טורבינות רוח ובריאות הציבור

טורבינות רוח מייצרות חשמל ללא יצירת זיהום האוויר וככלל אינן פוגעות בבריאות האדם. טורבינות רוח מוקמות במדינות מפותחות כגון מדינות אירופה, ארה"ב וישראל בהתאם לסטנדרטים ברורים וקפדניים למניעת השלכות אפשריות של הטורבינות על בריאות הציבור.

ייצור חשמל בשריפת דלקים כן פוגע בבריאות הציבור ועל פי דוח של OECD בישראל מתים בכל שנה 2,500 אנשים כתוצאה מזיהום אוויר, זיהום אשר חלקו נובע משריפת דלקים מזהמים בתחנות כח.

מחקרים מדעיים שבוצעו על ידי רשויות של מדינות מפותחות כגון אוסטרליה, דנמרק ובריטניה לא מצאו עדות מדעית לפגיעה אפשרית בבריאות הציבור כתוצאה מפעילותן של טורבינות רוח.

תופעה בריאותית שכן משוייכת לטורבינות הרוח היא "סנדרום טורבינות רוח" כתוצאה מאפקט נוסיבו, כלומר השפעה שלילית פסיכוסומטית על אנשים, שנובעת מעצם החשש מתסמינים אפשריים שעלולים לנבוע מהפעלת טורבינות רוח, למרות שאלו אינם קיימים. במלים פשוטות, אנשים שנחשפים למידע לפיו משהו עלול להזיק להם מתחילים לפתח סימפטומים שונים שנובעים בעיקר מחרדה.

לקריאת עמדת משרד הבריאות לחצו כאן


משרד הבריאות וגופי ידע נוספים קובעים: טורבינות רוח אינן מזיקות לבריאות:

טורבינות רוח וכיבוי שריפות

טורבינות רוח נבנות במרחק בטיחות אש מישובים זאת על פי המלצות משטרת ישראל שאחראית על טייסת הכיבוי.

במקרה של שריפה ניתן לעצור את סיבוב להבי הטורבינות על ידי שליטה מרחוק בכדי לא להפריע לפעולות הכיבוי. טייסות הכיבוי בעולם מתורגלות בכיבוי אש באזורים בהם קיימות תשתיות, כגון קווי חשמל ומגדלי תקשורת וקיים אפוא מענה לאתגרי כיבוי שריפות שנמצאות בסמיכות לאזורי מגורים.